1ויען צפר הנעמתי ויאמר׃
2לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי׃
3מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני׃
4הזאת ידעת מני עד מני שים אדם עלי ארץ׃
5כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי רגע׃
6אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע׃
7כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו׃
8כחלום יעוף ולא ימצאוהו וידד כחזיון לילה׃
9עין שזפתו ולא תוסיף ולא עוד תשורנו מקומו׃
10בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו׃
11עצמותיו מלאו עלומו ועמו על עפר תשכב׃
12אם תמתיק בפיו רעה יכחידנה תחת לשונו׃
13יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו׃
14לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו׃
15חיל בלע ויקאנו מבטנו יורשנו אל׃
16ראש פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה׃
17אל ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה׃
18משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס׃
19כי רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו׃
20כי לא ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט׃
21אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו׃
22במלאות שפקו יצר לו כל יד עמל תבואנו׃
23יהי למלא בטנו ישלח בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו׃
24יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה׃
25שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים׃
26כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נפח ירע שריד באהלו׃
27יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו׃
28יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו׃
29זה חלק אדם רשע מאלהים ונחלת אמרו מאל׃